נעם שריף: מיסה לארץ הקודש

האנסמבל הקולי הישראלי
מנצח יובל בן עוזר
סופרן תום בן ישי

נעם שריף: “מיסה לארץ הקודש” Missa Terra Sancta בכורה עולמית.

משך היצירה: 30:15 דקות.

היצירה בוצעה ב-24/5/18 במוזיאון תל אביב לאמנות.

מיסה לארץ הקודש, יצירתו האחרונה של המלחין נעם שריף, חתן פרס ישראל, נכתבה במיוחד לאנסמבל הקולי הישראלי. היצירה דו לשונית—מושרת בלטינית ובעברית, וגם דו-דתית, נוצרית ויהודית, והיא נכתבה בהשראת ביקורו של המלחין במנזר סולם שבצרפת, מרכזה של תרבות הזמרה הגרגוריאנית. ביקור זה חיזק אצל שריף את התובנה שהמוזיקה הגרגוריאנית, המיוסדת בחלקה על סולמות פנטטוניים, דומה להפליא לטעמי המקרא. קשרים אלה מקבלים ביטוי ביצירה הייחודית.

למיסה ששה פרקים:

Kyrie
Gloria
Credo
Sanctus
Agnus Dei
Dona Nobis Pacem

דבר המלחין על היצירה:

“Missa Terra Sancta מייצגת את האמונה הדתית באשר היא, בתפיסתה הבסיסית והיסודית שבה משליך האדם המאמין עוגן בים הסוער של החיים כדי למצוא לו מקום מבטחים. היא בנויה על המקורות המשותפים מהם נובעים הטקסטים הללו. כמו רבות מיצירותיי הקודמות, ובהן כאלו רחבות היקף – כמו מחיה המתים, פסיון ספרדי או תהילים של ירושלים – המושתתות על הליטורגיה היהודית למיניה, גם ב-Missa Terra Sancta אבקש להביא את היסוד העמוק והעתיק של האמונה האוניברסאלית.

כל המקשיב לשירה הגרגוריאנית אינו יכול שלא לשמוע את הקשר המוסיקלי הברור לפיוט היהודי העתיק ולטעמי המקרא- ברקע הפנטטוני ובמקצב החופשי.

על פי תפיסתי, דומה שלו רק נחליף את המילים הלטיניות של המזמור הגרגוריאני במילים עבריות תישמע התוצאה טבעית לגמרי. באשר לטקסט –הקשר בין השפות הוא נושא שתמיד מצאתי בו עניין רב ואני מרבה להשתמש בו.

המיסה הלקוחה מן התפילה הנוצרית היא בעצם מסה. בכל אחד מהפרקים מהמיסה הנוצרית יש מקבילה יהודית. מקורה של המילה Kyrie הפותחת את המיסה היא במילה העברית “קיריה נאמנה”. כך גם מתחברת פתיחת הפרק השני במיסה הנאמרת בלטינית: Credo ל “אני מאמין”- תפילת היחיד המצהיר על אמונתו. פרק ה Sanctus לקוח באופן ישיר מהפסוק בספר ישעיהו ” קדוש, קדוש, אדוני צבאות”. המילה Alleluya המושרת כמעט בכל תפילה נוצרית מבלי לדעת כי מקורה הוא כמובן “הללו-יה”.

* כתבה על יצירתו של נעם שריף: “מיסה לארץ הקודש”

https://www.haaretz.co.il/gallery/music/classicalmusic/.premium-1.6100078