שידור ישיר

האנסמבל הקולי הישראלי
מנצח אורח: ג’אקומו באג’י (איטליה)

ממדריגלים של ענקי הרנסנס, ג’זואלדו ומונטוורדי, דרך “חטאי הזקנה” של ג’ואקינו רוסיני, כפי שכינה הוא עצמו את יצירותיו האחרונות, ועד להיטי סן רמו שהביאו אלינו ולעולם כולו את הרוח הרומנטית האיטלקית העכשווית – המנצח האיטלקי הצעיר ג’אקומו באג’י, המשמש כמנצח משנה בתיאטרון לה סקאלה וכמתאם אמנותי במרכז ביצוע מוסיקה היסטורי בעיר פאביה, מוביל את האנסמבל הקולי הישראלי בתוכנית של מוזיקה איטלקית מכל הזמנים.
תוכנית על אהבה, קנאה, אכזבה תחת שמש ים תיכונית וירח ונציאני.

האנסמבל הקולי הישראלי
מנצח: יובל בן עוזר

במרכז הקונצרט תעמוד יצירתו המקהלתית, זוכת פרס פוליצר למוזיקה לשנת 2008, של המלחין האמריקני דייויד לאנג, לסיפורו הנודע של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, “מוכרת הגפרורים הקטנה”. דמותה השברירית של ילדה ענייה, המשוטטת בליל חג מולד קפוא ומנסה למכור גפרורים לעוברים ושבים הממהרים אל בתיהם החמים, בדידותה וחזיונותיה האחרונים ריגשו וממשיכים לרגש דורות של קוראים, ולאורך השנים זכה הסיפור לעיבודים רבים לבמה, לקולנוע ולמוזיקה.
לצד יצירה זו תבוצע בבכורה עולמית יצירה חדשה מאת זהר שרון – מלחין, מעבד ומייסד תזמורת המהפכה.

האנסמבל הקולי הישראלי
תזמורת הבארוק ירושלים
סולנים יפורסמו בהמשך
קריין: תומר שרון
מנצח: יובל בן עוזר

״אסתר״ היא האורטוריה הראשונה מאת הנדל והאורטוריה הראשונה שנכתבה באנגליה (1720-1718). היצירה מבוססת על מחזהו של ז׳אן ראסין, ״אסתר״, שהוא עיבוד חופשי למגילת אסתר התנ״כית. בשפתו המוזיקלית הייחודית של הנדל, השוזרת אריות דרמטיות לצד קטעי מקהלה עשירים ומגוונים, נפרש סיפורם רב־התהפוכות של אסתר, מרדכי, המן ואחשוורוש. בהשתתפות תזמורת הבארוק ירושלים וסולנים אורחים.

האנסמבל הקולי הישראלי
ורוניקה אודינצוב, סופרן
אורי בצ’קו, טנור
אלכסיי קנוניקוב, בס
אולג יקרביץ’, פסנתר
רז ארנון, כלי הקשה
אלון רחמנצ׳יק, כלי הקשה
מנצח: יובל בן עוזר

בשיתוף עם מרכז טרמולו לאמנות כלי ההקשה בישראל, נתניה

“כרמינה בוראנה” מאת קרל אורף היא אחת היצירות הסוחפות והאהובות של המאה ה־20. היצירה מבוססת על אוסף שירים מימי הביניים בלטינית ובגרמנית עתיקה, החוגגים את יפי הטבע, האהבה, מחזור החיים כמו גם שירים, המלגלגים על צביעות הממסד הדתי, ועוד. אורף העניק למילים לבוש מוזיקלי צבעוני המשלב קצבים סוחפים, מלודיות עשירות וקטעי מקהלה גדולים ומרשימים. כל אלה הפכו את הטקסטים העתיקים לחגיגה בכחנלית והקנו ליצירה פופולריות עצומה. בהמשך למקור התזמורתי שדרש הרכב נגנים עצום, נכתבו לאורך השנים עיבודים שונים ששמרו על תפקידי המקהלה והסולנים אך צמצמו את תפקיד התזמורת. הפעם נבצע עיבוד להרכב של שני כלי הקשה ופסנתר, מאת תומר יריב