הקסם מאחורי הקולות

לאורך ההיסטוריה זמנים קשים היוו מקור ליצירה מוסיקלית. כזו שלעיתים ביטאה ייאוש, כמו ב”ליל שלג” של פולנק המתאר את אימי המלחמה; או קושי, כמו במיסה שכתב ויליאם בירד האנגלי שחווה רדיפה קשה בשל היותו קתולי במדינה אנגליקנית. לעיתים מביאה היצירה תקווה, כמו מקהלת העבדים מתוך האופרה נבוקו של ורדי, המתכתבת עם הקושי לחיות תחת דיכוי האימפריה האוסטרית והכמיהה לעצמאות והכרה. לפעמים התקופה הקשה מכתיבה אילוצים פרקטיים כמו במקרה של “מעשה בחייל” של סטרווינסקי (שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השניה): מכיוון שלא היתה אפשרות לבצע יצירות תזמורתיות גדולות, סטרווינסקי כתב את אחת מיצירות המופת שלו, להרכב קטן ונייד. יצירה נוספת בהשראת מלחמה היא ה”פתיחה 1812″ שבה חוגג צ’ייקובסקי ניצחון ביצירה פטריוטית חגיגית. במקרה אחר, דווקא מתוך מחנה השבויים הגרמני כותב המלחין אוליבר מסיאן את “רביעייה לקץ הימים”, אחת מיצירות המופת של המאה ה 20, המביעה רכות, אופטימיות ותקווה.

כשאומרים אורטוריה, עולה מיד שמה של האורטוריה בהא הידיעה, “משיח” מאת גאורג פרידריך הנדל (1741).  אבל אורטוריות נכתבו הרבה קודם וכתיבתן נמשכה גם הרבה אחר כך. ההרצאה הקרובה בסדרת ההרצאות של האנסמבל הקולי הישראלי תוקדש הפעם לאחותה הדתית של האופרה, האורטוריה—סיפור המוגש בידי מקהלה, תזמורת וסולנים, ללא תלבושות ותפאורה. מ”יפתח” של קריסימי, דרך האורטוריות של הנדל והיידן ועד “המלך דוד” של הונגר השוויצרי, יובל בן עוזר ייקח את המשתתפים למסע בנבכי הז’אנר.

המאה ה-19 היא תור הזהב של המוסיקה המקהלתית. הקול האנושי מבטא את כל הערכים החשובים של תקופת הרומנטיקה- האישיות הייחודית לכל אדם, הביטוי הרגשי וראיית הטבע כראי לנפש.  מקהלות רבות קמו, והשירה המקהלתית הלכה ותפסה מקום מרכזי הן ביצירות המלחינים והן על הבמות.  במפגש הפעם, שיעמוד בסימן הקונצרט השני בסדרת החוויה הקולית, מספר המנצח יובל בן עוזר מהי מוסיקה רומנטית ומה הופך אותה להיות כזו. הוא משמיע קטעים מאת שוברט, רוסיני ברהמס ומביא טעימה מאחת מיצירות המקהלה המרגשות של המאה ה20: “שלום על הארץ”, מאת ארנולד שנברג.

שני הפסיונים של י.ס. באך נחשבים בעיני רבים כפסגת היצירה הדתית המערבית בכל הזמנים. בהרצאה החמישית בסדרת “הקסם מאחורי הקולות” פורש המנצח יובל בן עוזר את המרכיבים המפיחים בטקסט הסיפורי הארכאי רוח חיים והופכים אותו לחוויה מרגשת. על טקסט הפסיון, על הבשורות, על  תפקידו  הייחודי של ה Evangelist –המספר, על שלושת תפקידי המקהלה, על מקומו של הכורל בסיפור ועוד. 

מה לרקוויאם הגרמני,  יצירתו היפהפיה של יוהנס ברהמס ולרקוויאם? שהרי אין בה ולו מילה אחת מטקסט הרקוויאם הלטיני.  האם פסוקי האשכבה של הנרי פרסל מרגשים פחות בשל העובדה שבחר להם טקסטים שאינם מתוך הרקוויאם?  כמוהם גם קנטטה 106 של י.ס. באך “זמנו של האל הוא הזמן הטוב ביותר”. מאזינים מוזמנים למסע בין יצירות יפהפיות שנכתבו בהקשר של פרידה מאלו שהלכו לעולמם.  יצירות שמביאות נחמה וממלאות את הלב.

מהו מוטט? מי היו המלחינים שנתנו השראה לבאך? מדוע נחשבים ששת המוטטים שכתב באך לפסגת יצירתו המקהלתית? על הקשר ההדוק בין הטקסט לבין המוסיקה ועל המורכבות היוצרת מוסיקה המדברת לכל אוזן בשפה פשוטה.

מהי מיסה, מהו הקשרה הליטורגי, מהם ששת פרקי המיסה ואופיים השונה של כל אחד. מדוע כתבו (ויש עוד הכותבים) מוסיקה לטקסט המיסה?  מסע בזמן אל פרקי מיסות ונקודות המבט השונות של מלחינים בכל התקופות—פלסטרינה, ויליאם ברד, י.ס. באך, ויואלדי, מוצרט, שוברט ופוצ’יני—על טקסט התפילה הנוצרי  המרכזי.

בהמשך כמעט ישיר מהמפגש הקודם שעסק במיסה הקתולית לאורך השנים ניגע הפעם ברקוויאם. מה בין רקוויאם לבין מיסה ומה מייחד אותו? מה הם מקורות הטקסט? האם הוא נכתב למען המתים או למען החיים? האם מטרתו להפחיד או לנחם? מה הופך את הרקוויאמים הגדולים והמפורסמים למרגשים במיוחד?  מה מייחד את הרקוויאם של פורה? האם הרקוויאם הגרמני של ברהמס הוא אכן רקוויאם?