האולם המקוון

לאורך ההיסטוריה זמנים קשים היוו מקור ליצירה מוסיקלית. כזו שלעיתים ביטאה ייאוש, כמו ב”ליל שלג” של פולנק המתאר את אימי המלחמה; או קושי, כמו במיסה שכתב ויליאם בירד האנגלי שחווה רדיפה קשה בשל היותו קתולי במדינה אנגליקנית. לעיתים מביאה היצירה תקווה, כמו מקהלת העבדים מתוך האופרה נבוקו של ורדי, המתכתבת עם הקושי לחיות תחת דיכוי האימפריה האוסטרית והכמיהה לעצמאות והכרה. לפעמים התקופה הקשה מכתיבה אילוצים פרקטיים כמו במקרה של “מעשה בחייל” של סטרווינסקי (שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השניה): מכיוון שלא היתה אפשרות לבצע יצירות תזמורתיות גדולות, סטרווינסקי כתב את אחת מיצירות המופת שלו, להרכב קטן ונייד. יצירה נוספת בהשראת מלחמה היא ה”פתיחה 1812″ שבה חוגג צ’ייקובסקי ניצחון ביצירה פטריוטית חגיגית. במקרה אחר, דווקא מתוך מחנה השבויים הגרמני כותב המלחין אוליבר מסיאן את “רביעייה לקץ הימים”, אחת מיצירות המופת של המאה ה 20, המביעה רכות, אופטימיות ותקווה.